מסלול טיול 'שביל צף' בבית המעיין

גן לאומי סובב חומות ירושלים – עיר דוד

בעיר דוד רשות הטבע והגנים מזמינה את הציבור לביקור מרגש המחיה את פסוקי התנ"ך. ההליכה בנקבת השילוח, מפלאי האדריכלות של העולם הקדום, היא חוויה בלתי נשכחת.

מוקדי העניין המרכזיים:

מיצג תלת-ממדי על תולדות עיר דוד 

רובע מגורים מימי הבית הראשון 

בית המעיין: הקרנת תאורת המחשה לשחזור המגדל והנוף הקדום במקום

מפעל המים הקדום של עיר דוד 

נקבת השילוח – מסלול רטוב בנקבה הקדומה

תצפית נוף

מרפסת תצפית מגג בית הצופה

פעילות רשות הטבע והגנים לשיפור השירות למבקרים ולשמירה על האתר

הרשות הכשירה רחבת חניה ובנתה שירותים, מלתחות וחניון. הרשות הציבה שלטי המחשה ועמדות הסברה קוליות, וגם עורכת סיורים מודרכים בגן הלאומי דרך קבע. כמו כן הרשות יצרה "גשרים צפים" מעל אתרי העבר בבית המעיין.

איך מגיעים?

בירושלים נוסעים לשער האשפות ומולו פונים לרחוב מעלות עיר דוד.

רקע

עיר דוד היא גבעה קטנה, שלוחה דרומית של הר המוריה. זהו הגרעין הקדום של ירושלים וממנו צמחה והתפתחה העיר ההיסטורית.

מסלול הטיול

1. בית הצופה

הסיור יוצא מרחבת הכניסה (נגישה). הוא מתחיל בתצפית מגג בית הצופה, הממחישה את משמעותה האסטרטגית של גבעת עיר יבוס, אחר כך עיר דוד. אמנם היא מוקפת הרים נישאים – הר ציון, הר הבית והר הזיתים – אך מגינים עליה הערוץ העמוק של נחל קדרון במזרחה והעמק הקטן הידוע בשם "הגיא" (המשכו של רחוב הגיא בעיר העתיקה) במערבה. למרגלות הגבעה נובע מעיין הגיחון, כשלעצמו גורם חשוב בבניית יישוב על הגבעה. 

בית הצופה יושב על גג האולם שבו מקרינים מיצג תלת-ממדי – סקירה בת רבע שעה של קורות עיר דוד. גם האולם נגיש. 

מבית הצופה חוזרים לרחבת הכניסה. שבכת ברזל מכסה על שרידי מבנים שנחשפו בחפירות וגרם מדרגות מוביל אליהם. ייתכן שבסביבה זו שכנו המצודה הכנענית ואחר כך ארמון המלך, ולידו "החצר העליונה" הנזכרת במקרא. 

מסלול הטיול מוביל לעמדת צפייה בקיר תמך ענק. התחנה הבאה היא סככה למרגלות החומה, המשקיפה על רובע המגורים שנודע בעבר בכינוי שטח G.

2. רובע המגורים (שטח G)

מהסככה רואים את הצלע המזרחית של חומת עיר דוד. בחלקו הדרומי של המדרון נראה מגדל בנוי אבנים גדולות. המגדל מאוחר, מן התקופה החשמונאית. הקיר המדורג הגדול שמעל רובע המגורים נועד כנראה לתמוך במבנים שמעליו. 

ארבעה עמודים, שניים נמוכים ושניים גבוהים, מציינים את מקומו של "בית אחיאל" – בית מטיפוס "ארבעה מרחבים" האופייני לתקופה הישראלית הקדומה. הבית נקרא כך משום שנמצאו בו אוֹסְטְרָקוֹנִים (חרסים נושאי כתובות) הנושאים את השם אחיאל. המחצית המזרחית של הבית פורקה בחפירות כדי לנסות לגלות ממצאים אחרים מתחת לרצפתו. פסי המתכת מדגישים את החלק המשוחזר של הבית. 

אבן מרובעת בעלת שקע עגול וחור במרכזו מוטלת בימין בית אחיאל. זוהי אסלת בית שימוש. מצפון לה התגלה "החדר השרוף" ובו שרידים של רהיטי עץ מימי הבית הראשון ועשרות ראשי חצים, עדות לקרב העז שהתחולל כאן נגד הבבלים. 

באזור זה התגלו 51 טביעות חותם (בּוּלוֹת) הנושאות שמות של אישים בתנ"ך. אחת מהן נושאת את השם גמריהו בן שפן. גמריהו המקראי היה סופר בימיו של המלך יהויקים. ידוע שגם אביו שפן ובנו מיכיהו היו סופרים בחצר המלך. בולות שימשו לחתימת מסמכים רשמיים, כמו חותמות שעווה בימינו.

3. מפעל המים

מנהרה משופעת באורך 28 מ' יורדת אל ארובה טבעית שפיה פעור ברצפת המנהרה. צ'ארלס וורן, איש הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל, עלה בפיר זה ב-1867 ומאז הוא נושא את שמו: פיר וורן. 

על תפקידו של הפיר הדעות חלוקות. כיום סבורים שלא נועד לו תפקיד כלל, ושהפיר אינו אלא ארובת סלע טבעית. רצפת המנהרה הכנענית הייתה גבוהה מהרצפה בימינו וכיסתה את פתח הפיר, ואיש לא ידע אפוא על קיומו. המנהרה הכנענית הובילה מים לברכת אגירה שנבנתה מחוץ לחומות הכנעניות, והגן עליה ביצור נפרד. 

מצודת המעיין הכנענית נחשפה במלוא תפארתה. אלו ביצורים אדירים שהגנו על מקור המים העיקרי של העיר הכנענית ושל העיר בתקופתם של מלכי ישראל ויהודה. היום יש מעל התצוגה הארכאולוגית

מערך שבילים צפים ואמצעי המחשה חדישים.

המנהרה הכנענית נשכחה כאלף שנים, עד שבמאה ה-8 לפנה"ס העמיקו אותה ונתקלו בפיר. חלפו שנים, מפעל המים ננטש והמנהרה נסתמה בעפר. עד שבאו הארכאולוגים, חשפו את הפיר מחדש ותהו על קנקנו. 

בהמשכו הסיור עובר מעל ברכה כנענית מחוץ לחומות העיר, יורד אל שרידי הביצור שהגן עליה ומגיע למשטח סלע. למרגלות המשטח נובע מעיין הגיחון, הנסתר כאן מן העין. המדריכים אוהבים להשתעשע ברעיון שעל משטח סלע זה המליכו את שלמה. הם מסתמכים על הפסוק המקראי המתאר את הטקס: "וירכיבו את שלמה על פרדת המלך דוד ויוליכו אותו על גיחון" (מלכים א, א 38).

הגיחון נובע מחוץ לחומות עיר דוד, ובעתות מלחמה זו נקודת תורפה מסוכנת. כדי לפתור את הבעיה יזם חזקיהו מפעל אדיר להולכת מי המעיין בנקבה תת-קרקעית אל ברכת אגירה בתחום העיר, היא ברכת השילוח. אנשי חזקיהו חצבו מנהרה באורך 536 מ'. זה מבצע הנדסי יוצא דופן, במיוחד כשמביאים בחשבון שהפרש הגובה בין המעיין לברכת השילוח הוא 33 ס"מ בלבד. על פי תיאור מקראי וכתובת שנמצאה במנהרה החוצבים חצבו אלה מול אלה, ונתון זה מעצים עוד את גודל ההישג. 

סמוך למקום נביעת המעיין אפשר להיכנס לנקבה ולפסוע בה עד ברכת השילוח. המים קרירים ומגיעים לגובה כ-70 ס"מ לכל היותר. ההליכה בנקבה אורכת כ-20 דקות. 

אפשר להגיע לברכת השילוח בשתי דרכים אחרות (ויבשות): דרך אחת היא "התעלה הכנענית", שככל הנראה הובילה מים לברכת אגירה בדרום העיר ולחלקות החקלאיות בנחל קדרון. חלק מהתעלה הוא מנהרה חצובה וחלק אחר נבנה אבנים גדולות (נקבת חזקיהו ניקזה את מי התעלה הכנענית והוציאה אותה מכלל שימוש). דרך אחרת היא לבוא מן הטיילת, המגיעה לברכת השילוח על פני הקרקע. קטע ברכת השילוח שנראה בימינו נבנה בימי הבית השני, וכך גם קטע הרחוב המרוצף שירד לברכה מאזור הר הבית דרך "הגיא".

כאן מסתיים הסיור. חוזרים לכניסה לאתר דרך הרחוב המרוצף. 

תמונה – עומר מרקובסקי, מתוך אתר פיקיויקי