אל קשתות רחבעם

רשות הטבע והגנים שותפה בהתוויית שביל הגולן. קטע זה של השביל מוליך את המטיילים אל נחל סמך ואל בית הכנסת המרתק קשתות רחבעם (אום אל-קנאטיר). בכניסות לשביל הוצבו שלטים חדשים ובחניון דליות הוכשר חניון לילה. ברז מים לשתייה הותקן ליד מזרעת קונייטרה.

מוקדי העניין המרכזיים:

נחל זורם

צמחיית הגולן 

בית כנסת קשתות רחבעם

תצפית נוף

תצפית מרהיבה על מרחבי דרום הגולן מבית הכנסת בקשתות רחבעם

פעילות רשות הטבע והגנים לשיפור השירות למבקרים

רשות הטבע והגנים שותפה בהתוויית תוואי שביל הגולן (סימונו לבן-כחול-ירוק).

איך מגיעים לחניון דליות?

פונים לחניון דליות מכביש 869 (בין סימני ק"מ 15–16), כ-700 מ' ממערב לצומת דליות. 

איך מגיעים לקשתות רחבעם?

נוסעים בכביש הגישה לנטור ולאחר 3.3 ק"מ (כחצי ק"מ לפני היישוב) פונים שמאלה. נוסעים בדרך הסלולה כ-3 ק"מ עד רחבת החניה של אתר קשתות רחבעם (אום אל-קנאטיר).

רקע

שביל הגולן הוא שביל טיול מסומן באורך כ-120 ק"מ. השביל חוצה את הגולן לכל אורכו, מהחרמון עד הקצה הדרומי של הגולן. מתכנני השביל חילקו אותו ל-15 קטעים. כל קטע מתאים למטיילים מן השורה ואף לטיולי משפחות. מטיילים מיטיבי לכת יכולים לגמוע שני קטעים ביום ולסיים את ההליכה בשבוע. לאחרונה אף הוסיפו שלטים בנקודות שהשביל חוצה בהן את כבישי הגולן. מסלול זה מתאר את קטע מס' 10 בשביל.

מסלול הטיול

1. מזרעת קונייטרה

חניון דליות הוא חניון לילה מרכזי בגולן, בעיקר בגלל מקומו האסטרטגי. אפשר לצאת מכאן צפונה לטיול רגלי בנחל דליות ולהגיע לשמורת גמלא, אך בטיול זה פונים דרומה בעקבות תוואי שביל הגולן. 

חוצים בזהירות את כביש 869 ולאחר כמה מאות מטרים עוברים ליד חורבות מזרעת קונייטרה. במקום זה נוסד בשנת 100 לסה"נ בקירוב יישוב, והוא מילא את החלל שהשאירה גמלא לאחר נפילתה לידי הרומאים. 

כ-100 מ' מדרום לחורבות פוגשים דרך עפר. שביל הגולן ממשיך ישר לפנים, אך המבקשים למלא את כליהם מים יכולים ללכת 300 מ' מזרחה אל מתקן של "מקורות" סמוך לכביש 808, ובו ברז מים לשירות המטיילים.

2. דרך רומית

לאחר צעידה של עוד כ-1.5 ק"מ מגיעים לדרך עפר על תוואי קדום של דרך רומית. כשנבנתה היא הייתה מרוצפת אבן ושוליה היו בנויים מאבנים גדולות ובולטות. הדרך עלתה מכיוון שדות המושב רמות אל חורבת רסם בלוט, כחצי ק"מ מערבה מכאן. דרך זו הייתה בחלקה נתיב עוד מתקופת הברזל, שהוביל לחנוות אורחה (ג'וחדר) ומשם לדמשק. נראה כי בתקופה הרומית היא הייתה דרך ראשית שחיברה את ארץ ישראל עם סוריה.

3. נחל סמך

הדרך הרומית ושביל הגולן חוצים את חורבת רסם בלוט. סמוך לחורבה נגלה הקצה הצפוני של סוללת מאגר רוויה (סמך). שביל הגולן נמשך 700 מ' בראש סכר המאגר ויורד לערוץ נחל סמך. כאן הנחל רדוד מאוד. בפברואר ובתחילת מרס מתמלאים המשטחים שממערב למאגר במרבד מרהיב של כלניות אדומות וסגולות. 

ככל שמתקדמים ערוץ הנחל מתעמק, ולפתע הוא יוצר "ברך" ומתעקל שמאלה. בברך הנחל מזדקר פקק בזלת גדול ויפה בגובה כ-20 מ'. חזיתו יוצרת מצוק מחורץ בעמודים מצולעים. 

השביל יורד לערוץ הנחל הזורם, חוצה מנהרת קנים ומגיע לגשר גדול בנוי אבני בזלת. זהו "הגשר הסורי". הסורים בנו אותו כשכרו תעלה להטיית מי הבניאס והחצבאני לגולן ומשם לירמוך. כריית התעלה הייתה אחת הסיבות לפרוץ מלחמת ששת הימים. היום צל הגשר והמים הזורמים תחתיו הם מקום נהדר להפסקה.

ממשיכים לצעוד. שביל הגולן מעפיל בדרך דרומה. לאחר כ-2 ק"מ מגיעים אל קצה קטע זה של שביל הגולן, והשלט המוצב כאן מעיד על כך. עתה עולים שמאלה בדרך מסומנת בשחור. כ-200 מ' אחר כך היא פוגשת שביל מסומן בכחול. מול נקודה זו נובע במצוק הסלע מעיין הקשתות.

4. מעיין הקשתות (אום אל-קנאטיר)

שם המעיין הוא תרגום שמו הערבי (אום אל-קנאטיר) וכשמו כן הוא. המים נובעים אל שקתות בצל שלוש קשתות אבן מפוארות. על פי סגנון בנייתן נראה כי נבנו בתקופה הרומית. כיום נותרו קשת שלמה וחלק מקשת. יש סברה שהמקום שימש מפעל להלבנת בגדי פשתן, שהיה כנראה ענף התעסוקה העיקרי של תושבי הכפר. בימי קדם בגדי פשתן נחשבו משובחים והיו יקרים מאוד, אך חסרונם היה צבעם הצהבהב. ייתכן שתושבי הכפר ידעו איך להלבין פשתן, וידע זה העשיר אותם מאוד. אולם ייתכן שהיה שם דבר אחר לגמרי. המעיין השופע מול נופי נחל סמך והכינרת הוא גם מקום אידיאלי לפולחן פגאני ולסגידה לכוחות הטבע. 

היום המקום נקרא קשתות רחבעם, על שמו של רחבעם זאבי ("גנדי"). בהיותו שר התיירות ביקר כאן זאבי ב-2001, כמה ימים לפני שנרצח בידי מחבלים. שביל סלול ובצדו עצים וספסלים מוליך אל בית הכנסת הקדום של היישוב היהודי שהתקיים כאן בימי המשנה והתלמוד.

5. בית הכנסת קשתות רחבעם

כבר בשלהי המאה ה-19 זיהו שגל האבנים הגדול כאן הוא שריד מבית כנסת קדום. בשנת 2003 החלה החפירה ואחר כך שחזור בית הכנסת בראשות יהושע דריי ("ישו") והארכאולוגים אילנה גונן וחיים בן דוד.

הממצאים מרהיבים. היום חזית בית הכנסת ופתחו שלמים כמעט לגמרי, וכך גם חלקים ניכרים מהקירות האחרים. שני טורי העמודים של האולם המרכזי נותרו על עומדם. גולת הכותרת של הממצאים היא ההיכלית – ארון קודש מפואר הצמוד לקיר החזית הדרומית של בית הכנסת, הפונה לירושלים. גובהה כ-5 מ' והיא השתמרה כמעט בשלמותה. פתח הבמה עשוי כקשת הנישאת על שתי אומנות מעוטרות. בצד כל אומנה ניצב עמוד נושא כותרת מעוטרת בעיטורים גאומטריים ובנשר. גרם מדרגות מאבן עולה לבמה. משקופיה מעוטרים בתבליטים מרהיבים המתארים גפן צומחת מתוך אמפורה, ובקשתות ובצורות גאומטריות ובכרכובים. בראש כל עמוד תבליט המתאר מנורה. כמו כן התגלו עיטורים המתארים עוד סמלים יהודיים כגון מחתה, שופר וארבעת המינים. 

מבית הכנסת עולה שביל מדרגות לרחבת החניה של האתר. אפשר להגיע לרחבה גם בדרך סלולה.