סיור עששיות בין אולמות המבצר

מבצר נמרוד הוא הגדול בישראל שנותר מימי הביניים. המבצר משקיף ממורדות החרמון על הנוף הנפלא של עמק החולה והרי דרום לבנון. רשות הטבע והגנים עורכת במבצר סיורי לילה חווייתיים לאור עששיות.

 

מוקדי העניין המרכזיים:

כתובת ביברס – הכתובת הממלוכית הגדולה בישראל

מגדלי החומה

מגדל העוז במקום הגבוה במבצר

מאגר המים

מעבר סתרים

 

תצפיות נוף

תצפית נגישה: סמוכה לרחבת החניה, משקיפה על החרמון, עמק החולה וקרית שמונה, הרי נפתלי ודרום לבנון

המגדל המערבי: תצפית על החרמון, עמק החולה וקרית שמונה, הרי נפתלי ודרום לבנון

מגדל העוז: תצפית על מרחבי המבצר, החרמון ומערב הגולן, הרי נפתלי ועמק החולה

המגדל הצפוני: תצפית על אזור הגבול שבין ישראל לדרום לבנון

 

פעילות רשות הטבע והגנים לשיפור השירות למבקרים ולשמירה על האתר

הרשות הכשירה את האתר לביקור מטיילים ועוסקת בשימורו.

 

איך מגיעים?

בכביש 989 נוסעים כ-4 ק"מ מבניאס לכיוון נוה אטי"ב ופונים שמאלה על פי שלט ההכוונה.

 

רקע

מבצר נמרוד הוא המבצר הגדול ביותר ששרד בישראל מימי הביניים. המבצר נבנה על ידי המוסלמים והוא דוגמה יוצאת דופן למערך מבוצר בקנה מידה אדיר. המבצר חולש על הדרך לדמשק. 

מבצר נמרוד בנוי על ראש שלוחה תלולת מדרונות מכוסי חורש טבעי. מכל מגדל בחומה ומכל נקודת תצפית נשקפים נופים נפלאים.

 

היסטוריה בקצרה

צלאח א-דין, מייסד השושלת האיובית, מת בשנת 1193 והותיר יורשים מסוכסכים. ב-1227 לנוכח סכנה של פלישה צלבנית לדמשק, החלו האיובים לבנות את מבצר נמרוד (קלעת א-צבייבה). הם בנו את המבצר בחפזה ונקטו שיטת בנייה חסכונית ומהירה. 

ב-1260 המונגולים כבשו את האזור והשליטה האיובית באה אל קצה. חודשים מספר אחר כך ביברס הממלוכי נלחם במונגולים. הממלוכים הביסו את המונגולים בקרב עין חרוד והשתלטו על המבצר. הבנייה המפוארת במבצר נעשתה בעיקר בתקופתו של הסולטן הממלוכי ביברס, שחיסל את שרידי הממלכה הצלבנית בארץ ישראל.

 

מסלול הטיול

1. כתובת ביברס

סמוך לשער המערבי מוצגת בתוך המבצר הכתובת הממלוכית הגדולה והמפוארת ביותר שהתגלתה עד כה בישראל. הכתובת חקוקה על חמש אבני גזית, אורכה כ-6 מ' וגובהה 1.35 מ'. בכתובת יש ארבע שורות כתובות בערבית. היא מנציחה את בניית המגדל הדרומי-מערבי של המבצר ומונה את בוניו: הפטרון הסולטן ביברס, יוזם הבנייה הקצין ביליכּ, שניים ממפקדי המבצר, האדריכל, הבנאי, וגם את כותב הכתובת. התאריך המצוין בה הוא 674 להיג'רה (1275 לספירה).

2. המגדל הדרומי-מערבי

מגדל עצום בן ארבע קומות, שהורחב בתקופה הממלוכית. המגדל שלט על דרכי הגישה שלאורך החומה הדרומית – צד פגיע יחסית. המדרגות מובילות אל האולם הפנימי. האולם היה חלק מהמגדל הראשון שנבנה כאן ולכן יש בו חרכי ירי. המגדל הורחב בימי ביברס ובימיו גם נבנו חרכי הירי בקיר החיצוני. מהרחבה יורדות מדרגות לולייניות אל החדרים הפונים דרומה. גם בהם חרצו חרכי ירי. מראש המגדל יש תצפית נהדרת על החומה הדרומית כולה, על הגליל, על עמק החולה ועל מדרונות הגולן והחרמון.

3. מאגר המים הגדול

מצפון-מזרח למגדל הדרומי-מערבי נמצא מאגר מים גדול (צלעותיו 9.5X25 מ' וגובהו כ-8 מ'). מערכת תעלות שאינה קיימת עוד הזרימה אליו מי גשמים. הדופן הצפוני שלו מקורה בקמרון חבית ובקצהו יורדות מדרגות לקרקעיתו. החלל הדרומי מקורה בקמרון צולב. פרצה בקיר הדרומי מאפשרת להציץ במאגר.

4. רהט

מתקן מים לשתייה בקיר החיצוני המזרחי של המאגר. המים ברהט הגיעו מהמאגר. מעל השוקת חקוקה כתובת המנציחה את פח'ר א-דין חסן, ששיפץ את הרהט בשנת 1240.

5. "המגדל היפה" 

את המגדל בנה ביברס, והוא בולט מהחומה במעין חצי עיגול. פנים המגדל בעל שבע צלעות. גג המגדל מקומר. הבנייה, סיתות האבנים ועיבוד חרכי הירי בולטים באיכותם הגבוהה. בפינתו הימנית של המגדל נמצא תא שירותים, דומה לזה שבמגדל הצפוני-מערבי.

6. חפיר מגדל העוז

החפיר הוא תעלה חצובה בסלע. הוא מפריד בין מגדל העוז לשאר חלקי המבצר ובאופן זה מגדל העוז הופך למבצר בתוך מבצר. בעבר חצו את החפיר על גשר עץ. בקצה החפיר, בפינה הדרומית-מערבית של מגדל העוז, נמצאת הכתובת הקדומה ביותר במבצר. הכתובת נחקקה בימיו של השליט אלעזיז עות'מאן (1227 לספירה). כיום אין גישה לכתובת. 

7. מגדל העוז

מגדל העוז ניצב במקום הגבוה ביותר במבצר. בארבע פינות המתחם הוקמו מגדלים מרובעים. במרחב שביניהם נותרו שרידי הקשתות של אולם טקסים, אולמות אחרים וברכות מים. מראש המגדל נשקף מראה מרהיב עין.

8. המגדל הצפוני 

מגדל מרשים זה ניצב בקצה המערבי של החומה הצפונית. השליט האיובי אלעזיז עות'מאן בנה אותו בשנת 1230. במגדל יש אולם ובכתליו חרכי ירי. מן האולם מטפס גרם מדרגות אל הגג. נראה כי במאה ה-15 המגדל היה כלא. המגדל השתמר היטב.

9. השער המערבי

לפי הכתובת המשובצת מעל פתחו החיצוני, השער המערבי נבנה בשנת 1230. עם השנים הורחב המגדל ונוספו לו קירות שהושתתו בחפיר, מתחת למצוק הסלע. הקירות, 3.5 מ' עוביים, נבנו מאבני גזית ענקיות שמשקל כל אחת מהן 5 עד 37 טון. 

ה"מרפסת" שלפני השער היא חלק מחדר שתקרתו קרסה. את החדר בנה בשנת 1275 שליט המבצר ביליכּ. ביליכּ אף הרחיב את המגדל, הוסיף לו שתי קומות ופתח פתח לבור מים ברצפת קומת הקרקע. מעל הפתח נבנה פיר בגובה יותר מ-7 מ' ודרכו העלו מים מהבור לקומה העליונה. מדרום לחדר נתגלה תא שירותים. 

הבנייה המפוארת של ביליכּ ניכרת באבני ענק מסותתות שוליים. אבנים רבות כאלו פזורות בין עיי המפולת, לאחר שקרסו ברעש האדמה בשנת 1759. אבני הקשת של השער זזו ממקומן ברעש, אך לא קרסו.

10. מעבר הסתרים

ממערב למגדל השער בקצה ה"מרפסת" נבנה מעבר סתרים, שהוליך החוצה מן החומה הצפונית. המעבר המדורג בנוי לתלפיות – אורכו 27 מ' ורוחבו 1.8 מ', והוא מקורה בקמרונות גבוהים ומרהיבי עין באיכות בנייתם. בתקרה אפשר להבחין בטור אבנים שהוסט ממקומו עקב רעש האדמה. גרם מדרגות מוביל לפתח נחבא (פוטרנה). סלע טבעי מסתיר את הפתח מעיני העומדים מחוץ למבצר. 

11. הברכה

ממזרח למבצר יש ברכת אגירה גדולה (אורך צלעותיה 54X26 מ' ועומקה כ- 5 מ'). הברכה אספה מי גשם שניגרו מן המדרון והיא שימשה את יושבי המבצר בימי שלום. ייתכן שבמי הברכה גם השקו חלקות חקלאיות וחיות משק חי. 

תיאום טיול עששיות: מרכז חינוך והדרכה גולן, טל' 04-6850664