מסלול אמת המים

ציפורי הייתה בירת הגליל בתקופה הרומית. בעיר נחשפו ממצאים מרתקים ובהם פסיפסים מרהיבי עין, תאטרון ומבני ציבור. רשות הטבע והגנים הכשירה מסלול חדש במערכת המים של העיר הקדומה.

מוקדי העניין המרכזיים:

התאטרון

הרובע היהודי

המצודה הצלבנית

בית דיוניסוס

בית חג הנילוס

מערכת המים

בית הכנסת

תצפית נוף

תצפית מרהיבה על מרחבי הגליל מגג המצודה

פעילות רשות הטבע והגנים לשיפור השירות למבקרים ולשמירה על האתר

הרשות חשפה את האתרים הארכאולוגיים בציפורי, בהן חפירות חדשות ביישוב היהודי הקדום שיחין, בתחום הגן הלאומי. הרשות הכשירה את האתר לקליטת קהל: היא בנתה שירותים, ברזיות מים ומזנון, הציבה שלטים ואמצעי המחשה, העמידה תצוגה במצודה הצלבנית, הכשירה תצפית מגג המצודה והסדירה שביל נגיש בין אתרי ציפורי.

איך מגיעים?

מכביש מחלף המוביל-נצרת (כביש 79, בין סימני ק"מ 22–23) פונים צפונה בכביש המוביל לגן הלאומי. בגן הלאומי המסלול מתחיל ברחבת החניה הסמוכה לקופה.

רקע

בימי הבית השני ציפורי הייתה עיר מרכזית, ובראשית התקופה הרומית הפך אותה אגריפס השני, נכדו של הורדוס, לבירתו. יהודים רבים היגרו אליה מיהודה לאחר מרד בר כוכבא, ורבי יהודה הנשיא התגורר בה בסוף ימיו וחתם בה את המשנה. על פי מסורת נוצרית בציפורי התגוררו יואכים וחנה, הורי מרים הבתולה, אם ישו, ובמאה ה-12 יצאו הצלבנים מעינות ציפורי לקרב המכריע נגד צלאח א-דין וכוחותיו בקרני חיטין, והובסו. 

המשוטט בגן הלאומי מגלה את שרידי העיר המפוארת: רחובות סלולים מהתקופה הרומית, תאטרון חצוב בסלע ובו מקום לכ-4,500 צופים, בית דיוניסוס – וילה רומית ובה רצפת פסיפס מפוארת, בית חג הנילוס – מתחם ציבורי מעוטר ב-11 רצפות פסיפס המתארות את חגיגת עליית מפלס מי הנילוס, וכן שרידים מרשימים של בית כנסת. 

בציפורי היה מערך משוכלל של אמות ומאגרים להספקת מים לעיר. ד"ר צביקה צוק, הארכאולוג הראשי של רשות הטבע והגנים, חקר מערך זה, ומסלול הטיול עוקב אחר חלקו האחרון של מערך המים, כולו בתחום הגן הלאומי.

מסלול הטיול

1. מאגר המים

מרחבת החניה צועדים לפי השלט המכוון דרומה אל מאגר המים. לפני המאגר נגלה בור השיקוע, שעומקו כ-5 מ'. הבור נועד לקלוט את חומרי הפסולת הכבדים ואת הסחף שנספח לאמה, ולמנוע את זרימתם למאגר. 

מאגר המים הענק נמצא כ-1.5 ק"מ ממזרח לציפורי העתיקה. המים הגיעו אליו בשתי אמות, שאספו מים ממעיינות הנובעים בכפרים משהד וריינה. האמות מתחברות ובקרבת העיר הן מתפצלות שוב. האמה הצפונית נעלמה ושרידיה אינם נראים עוד, והאמה הדרומית הובילה מים למאגר מים ענקי, חצוב בסלע. אורכו כ-250 מ', גובהו כ-10 מ' ורוחבו המרבי כ-4 מ'. נפח המאגר כ-4,300 מ"ק. 

המאגר שימש את ייעודו מן המאה ה-2 עד המאה ה-7 לספירה. הוא נחצב כאן משום שזה המקום הגבוה היחיד בקרבת ציפורי שנמצא בו סלע קירטון, הנוח לחציבה. את המאגר ציפו בטיח פעמיים: במאה ה-2 לספירה הוא צופה בטיח בעל גוון בהיר, ובמאה ה-4 צופה שוב, כנראה בעקבות רעש האדמה הגדול בשנת 363, שגרם לו נזקים כבדים. 

ההליכה בתוך המאגר היא חוויה מרשימה. כדאי לשים לב לקשתות התמך, שגם הן נבנו כנראה בשיפוץ המאגר במאה ה-4. בקצה המערבי של המאגר מוביל פתח קטן תחת גרם מדרגות אל מנהרה צרה באורך כ-55 מ'. המנהרה הולכת ונעשית צרה, עד שהיא נחסמת בקיר. בקיר יש פתח של צינור עופרת. בקצהו האחר של הצינור היה מגוף לוויסות המים (המגוף נעלם ואיננו).

2. מנהרת הפירים

בהמשך המסלול מגיעים למנהרת הפירים. כינוי זה ניתן למנהרה משום שחציבתה החלה ב-6 פתחים (פירים) אנכיים שנחצבו בעומק הסלע. כשהחוצבים הגיעו לעומק המיועד, הם החלו לחצוב את המנהרה. החפירה בתחתית כל פיר נעשתה בשני הכיוונים. 

הביקור במנהרה הוא בקטע באורך כ-90 מ', מפיר 4 עד פיר 6. ההליכה חלקה בקומה זקופה וחלקה בשפיפה. לפני הכניסה למנהרה יש מתקן "עובר–לא עובר" ובו המטייל יכול לבדוק אם ממדיו מרשים לו לעבור במנהרה. 

ביציאה מן האמה עולים אל פני הקרקע לשביל באורך כ-700 מ', המלווה את שרידי אמת המים העתיקה עד למבואת המבקרים. סמוך למבואה חפורים שני מאגרי מים קטנים (מאגרי הקשתות). הם חצובים בסלע ולידם עץ חרוב גדול. במאגר הגדול (5X9 מ') תמכו 5 קשתות אבן בתקרת אבן, ובמאגר הקטן הסתפקו הבונים ב-4 קשתות תמיכה. נראה כי אלה המאגרים הקדומים של ציפורי, ששימשו אותה לפני שנחצב המאגר הגדול.

3. הברכה

ממזרח למרכז המבקרים, בקצה הצפוני של רחבת החניה, יש ברכה פתוחה באורך כ-21 מ' וברוחב כ-14 מ'. החוקרים מניחים שברכה זו שימשה לרחצה ולנוי. 

כאן, ליד מרכז המבקרים, נוכל להתחיל בסיור המרתק באתרי העיר הקדומה.